|
נכתב על ידי אבנר קובלינר
|
|
ראשון, 06 ספטמבר 2009 |
|
ידעתי שהיום הזה אבוד, אני עובר ברכב עם המשפחה, למרגלות התבור. מעל ההר כ 20 מצנחים חוגגים.
אך הכיוון שלנו הוא לתל אביב ( רק משוגעים נוסעים ביום כזה לתל אביב ) מספר קומולוסים בדרך אל התבור ואני רק מתרחק.
אני מצביע לכיוון את האישה זה לא ממש מעניין ולא מסוגלת להבין למה אני שוב מתרגש ממצנחים באויר.
בנתיים הכאב של הההחמצה , של עוד יום שיכולתי לטוס אבל דחיתי זאת מסיבות אחרות. הסיבות חשובות אבל אני על הכביש במקום באויר. עוד 20 דקות התרחקנו הכאב שוכך, אך הראש לא שוכח .
בשבוע הבא אני יוצא לטוס!!!!
|
